אליפות צפון אמריקה עד כה, TSM באסטרטגיה חדשה?

אנליזה לאליפות ליג אוף לג׳נדס בצפון אמריקה ואיך TSM מתכננת לעבור את העונה הנוכחית עם אסטרטגיה חדשה

שבועות לא פשוטים עוברים על לא מעט קבוצות בליגה האמריקאית לאחרונה כשמתוכן TSM יוצאת המרוויחה הגדולה.
הקבוצה נהנתה מהצלחה גבוהה עם הונצר (טופ) משחק בתור טנק, ועם ביירגסן שמשחק בתור APC עם דגש על צ׳אמפיונים בעלי שליטה בקהל כמו Zilean או Cassiopeia.
כעת הם מנסים לשבור את התבנית שהם עצמם יצרו באמצעות החלפת תפקידים, לא פחות. שלא תבינו לא נכון, הונצר הוא לא השחקן החדש של השביל האמצעי, אבל במקום זה, TSM הלבישה עליו צ׳אמפיונים שאמורים לסחוב כמו Kennen או Fiora, ואת בייגרסן, לעומת זאת, צ׳אמפיונים קצת יותר תומכים, כמו שראינו לאחרונה בדוגמת גאליו. 

רגע רגע רגע… גאליו? במיד…?

יאפ. 

גאליו החדש והמעודכן מכיל יתרונות רבים.

פינוי שבילים מהיר ואמין, מכת נוקאפ מפחידה במיוחד באמצעות Q אחד פשוט, הקפאה אזורית באמצעות CC, אולטימייט חצי גלובאלי ואם כל זה לא הספיק לכם אז יש לו גם מגן דמג׳ להתקפות AP.

למרות שלשחק גאליו בטופ זה סבבה אגוזים והכל, הוא מצליח למצוא לאחרונה נצחונות גם במיד. אתם יכולים להודות לפינוי השבילים שלו ולמגן שהוא מחזיק, וזה הופך אותו לבחירה כמעט בטוחה מול רוב שחקני ה- AP הנגדיים. כשגאליו בשביל האמצעי הוא גם יכול בקלילות לעוף לאחד משני הצדדים של המפה, טופ או בוט, לעומת גאליו בטופ, שיקח לו קצת יותר זמן להגיע לשביל התחתון בצד השני כדי לעזור לחברי קבוצתו, מה שעלול לגזול זמן יקר – ובסופו של דבר גאנק שיכשל על סתם.

חלק משמעותי מהכוח של גאליו הוא שהוא יכול להיבחר מוקדם בפלקס. באמצעות בחירה שלו בפלקס, השחקנים מהקבוצה היריבה יכנסו לבעיה בבחירת הצ׳אמפיונים שלהם, כי הם לא יוכלו להניח את האצבע ולהחליט איפה הוא ימוקם על המפה, ואז האפשרות של להתאים לו צ׳אמפיונים נגדיים מצטמצמת באופן משמעותי. אבל מצד שני, לא ניתן לאתגר את הקבוצה היריבה ״סתם ככה״ בבחירתו, כי הקבוצה הבוחרת תצטרך להכיל לפחות שני שחקנים שיכולים לסחוב איתו. לדוגמא, אין ממש טעם לבחור בגאליו אם רק הונצר מסוגל לסחוב איתו בטופ – ולהפך.

טי.אס.אם מועדת?

למרות שהביצועים של ביירגסן על גאליו הם לא פחות ממעולים, זה כנראה מתאפשר רק בגלל שהוא הצליח ליצור ״מיומנות כוזבת״ במשחק איתו.

אחרי שלב השבילים הראשוני במשחק שלהם מול immortals, התגלה שבייגרסן לא מיצה את רוב היכולות שלו מהצ׳אמפיון. הוא פיספס כמה מההקפאות שלו, התנגש בקירות עם הקפיצה שלו והשתמש באולטימייט שלו כדי לברוח מזירת קרב במקום להפוך אותו לכלי משמעותי בטימפייט. האולטימייט של גאליו טוב לשימוש במיוחד כדי לאבטח את ה- ADC או כדי למנוע מהקבוצה השניה להיכנס לעמדות מפתח בטימפייט.

להשתמש ב״כניסת הגיבור״ (שם האולטי) בתור כלי לבריחה ולהישאר בחיים זה לא בהכרח דבר רע, אבל זו פשוט לא הדרך הכי יעילה להשתמש בו מצד שני.

השימוש החוזר ונשנה של ביירגסן באולטי של גאליו ככלי לבריחה יכול להתפרש בשני אופנים שונים. קודם כל זה הגיוני לחשוב ש- TSM כקבוצה שלא עשתה מספיק על מנת לדאוג לכך שהוא באמת יוכל להיכנס לעמדת מפתח על גאליו ולעשות איתו איזה פליי נחמד. האפשרות השניה זה שביירגסן התמקד בליין שלו באופן קצת יותר מדי דומיננטי, מה שבאופן ברור הפך אותו לתרנגול במטווח ומטרה לגאנקים חוזרים ונשנים, שבעצם ״הכריחו״ אותו להגיע למקום בטוח ברגע שהוא חש בסכנה.

בנוסף לכך, לשחק בתור טנק זו אסטרטגיה מעט שונה ממה שביירגסן היה רגיל לשחק. בקרב האחרון מול Immortals ניתן לשים לב שביירגסן ו- Svenskeren התמקדו על הקו הקדמי והטנקי שלהם, במקום להילחם ישירות בסוחבים הראשיים שלהם. 

דאבל-ליפט הופתע מהצד ופשוט שופד על ידי הסינדרה שלהם לפני שהוא הספיק בכלל להוציא אפילו בייסיק אטאק מסכן, מה שהשמיד ל- TSM את הסיכוי לנצח את הטימפייט. החיסרון של ראות ברורה בג׳ונגל שלהם תרם בעצם להפסד שלהם באופן מכריע.

בנוסף לכך, המשחקים האחרונים של הונצר על קנן לא היו מרתקים במיוחד. אבל מבחינה טכנית והיסטורית, הוא הוכיח את עצמו ולא פעם אחת במשחק עם צ׳אמפיונים מגוונים, בין אם מדובר בטנקים שונים או בתור צ׳אמפיונים מעט יותר אגרסיביים עם כמות לא פשוטה של דמג׳. אם ביירגסן הולך לשחק צ׳אמפיונים שמשמשים ככלי עזר במיד, הונצר צריך להתחיל לחזור ולהיות שחקן דומיננטי, עם יד יותר קלה על צ׳אמפיונים שעושים קצת יותר נזק.

כשביירגסן חווה קשיים במשחק עם תפקיד קצת פחות מוכר בקבוצה, הונצר לוקח את זה יותר קשה ומתמוטט לעיתים תכופות – במיוחד בטימפייט.

מתעלמים מהמטא הנוכחית.

יש סיבה למה התצורה של טנק בטופ/דמג׳ באמצע עובדת, וחלק ממנה קשור לאיך שהכסף מתחלק בין השחקנים. שחקני שביל אמצעי מרוויחים יותר גולד במהלך הליינינג שלהם כי בדרך כלל הם לא ״מופרעים״ במהלך הפרמינג, בשונה משחקני טופ שצריכים להתמודד עם החלפות שבילים או לעשות טלפורטינג לצד השני של המפה, מה שגורם להם לאבד זמן והרבה פארם. 

טנק ללא הרבה כסף עדיין יכול לעזור לקבוצתו ולהוות תועלת לא מעטה במהלך קרב, אבל Carry שלא קיבל מספיק גולד פשוט יהיה מיותר, לא יעיל ולא שימושי. צ׳אמפיוני דמג׳ בטופ ליין יכולים לסחוב את המשחק כולו, אבל המצב האולטימטיבי בשבילם זה מתי שהם יכולים לעשות פרמינג בשקט כשהג׳אנגלר שלהם מחבק להם את הליין ומאפשר להם לנשום בשקט מבלי לפחד מגאנקים אקראיים.

זה סוג של אסטרטגיה שמחייבת מודעות מלאה מכל הקבוצה וערנות לכל מה שקורה במפה.

מה שמוטל כרגע על TSM זה להוכיח שאסטרטגיות אלטרנטיביות הן שוות השקעה, ואני אשתכנע רק מתי שאני אראה שהם משתמשים בהרכבים האלה, אשכרה כדי לנצח משחקים באליפות העולם. באופן אישי אני אעדיף לראות את TSM מכתיבים את המטא לאחרים מאשר להיות עבדים לבחירות המוגזמות של השחקנים מקוריאה, איפה שגאליו מיד כרגע שולט בבחירות (12-5).

עם ביירגסן שמשחק כרגע כלי עזר בשביל הקבוצה שלו, TSM בעיקרון משחקים את ליג על דרגת קושי גבוהה מהרגיל. זה מיקום מאתגר לשים את עצמך בו ולשחק איתו כמו שצריך, אבל אם זה יצליח, אם זה רק יצליח, TSM יוכלו לגלות נקודות חוזק משמעותיות בעצמם, ובתקווה שלא ישכחו את מה שהם כבר עושים מעולה. 

Leave a Reply

You must be logged in to post a comment.