הלור של אניביה
"אני זעם הסופה, נשיכת הרוח, והקור של הקרח. אני הפרליורד."
~אניביה
אניביה היא ישות של החורף הקר ביותר, התגלמות מיסטית של קסם קרח ומגנה עתיקה של הפרליורד (freljord). היא מצווה על כל העוצמה והזעם של האדמה עצמה וקוראת לשלג ולרוח העזה כדי להגן על אדמתה מאלו שרוצים להזיק לה. יצור נדיב ומיסטורי, אניביה כבולה לעד לעמוד על המשמר מעל הפרליורד במהלך החיים, המוות והתחייה.
אניביה היא חלק מהפרליורד ממש כמו הכפור הנצחי זמן רב לפני שבני האנוש דרכו על האדמה הקפואה. היא חייה אינסוף חיים ומתה מספר זהה של פעמים. ההתחלות והסופים של מחזורה הנצחי תמיד בישר שינוי גדול, מן הרגיעה של הסופות הזועמות אל השפל של זרמי עידני הקרח. נאמר כי כאשר ציפור הקרח מתה, עידן נגמר; וכאשר היא נולדת מחדש, עידן חדש מתחיל.
למרות כי מספר החיים אותם עברה נשכחו מזיכרונה, היא יודעת את תכליתה: היא חייבת להגן על הפרליורד בכל מחיר.
כאשר קמה לתחייה בפעם האחרונה, אניביה חזתה בעלייתו של שבט מאוחד של בני אדם עזים. היא הגנה על אדמתם בגאווה בעודם משגשגים, אך אחדות כזאת לא יכלה להישאר לנצח. השבט האדיר התפרק לשלושה, ולאחר המהפכה הזו, אניביה צפתה באנשי הפרליורד בעודם מסתבכים בקרבות. בעודה נאבקת להרגיע את הקרבות שהורסות את ביתה, אניביה החלה לחוש באיום גדול: רוע עתיק גדל עמוק באדמה. לאימתה, היא חשה בקסם הטהור של הקרח עצמו הופך לשחור ומושחת. כמו דם במים, חשכה זחלה אל תוך הפרליורד. כיוון שגורלה קשור כל כך לכוח האדמה, אניביה ידעה כי אם רוע שכזה ישתרש בביתה, החשיכה הזאת תמצא גם את דרכה אל ליבה. היא לא יכלה להישאר שומרת בלבד- ציפור הקרח הייתה מוכרחה לנקוט בפעולה.
לאחר זמן קצר, חברה אניביה לאש (ashe), קשתית הכפור. אש האמינה גם היא באיחוד כפתרון לסכסוך הבלתי סופי של השבטים, ואניביה הציעה למנהיגת השבט את עזרתה. עכשיו, עם מלחמה באופק, אניביה מתכוננת להילחם למען השלום, אך היא יודעת את האמת הבלתי נמנעת של גורלה. יום אחד, הרוע יעלה מהקרח, והיא מוכרחה להרוס אותו- לא משנה מה המחיר.
