הלור של דרייבן

לא כמו אחיו, דאריוס (Darius), ניצחון בקרב אף פעם לא היה מספיק עבור דרייבן (Draven).
הוא השתוקק להכרה, לשבחים ולתהילה.
בהתחלה הוא חיפש גדולה בצבא הנוקיסאני (Noxian), אבל כישרונו של הדרמטיקאי לא הוערך עד תום.
צמא לשיטה שבה הוא יוכל לחלוק את דרייבן עם העולם, הוא הפנה את תשומת הלב שלו למערכת הכלא.
שם הוא חצב את הסלבריטאי המבוקש על ידי הפיכת פרשת ההוצאות להורג המייגעת לתוך מופע.
בהוצאתו להורג הראשונה של דרייבן, הוא הדהים את הצופים כאשר הורה לאסיר שנחרץ גורלו לנוס על נפשו.
זמן קצר לפני שהאדם הצליח להימלט מן עינו של דרייבן, האחרון הוריד אותו בזריקה מושלמת של הגרזן שלו.
עד מהרה, כל ההוצאות להורג של דרייבן הפכו למופע שבן שבויים נוקסיאניים רצו בשביל הזדמנות אחת אחרונה לחיות.
הוא השתמש במשפט הזה כבמה פרטית משלו, והפך הוצאה להורג למעין מופע בידור.
הוא הרים את הצופים אל תוך טירוף, בעוד אסירים נואשים ניסו להתחמק ממנו, לרוע מזלם, אף אחד מהם לא הצליח להתחמק.
דרייבן דחה את המדים השחורים, של תלייני נוקסיאן, ובמקום זה הוא לבש בגדים מבריקים ופיתח תנועות מהודרות בשביל להבדיל את עצמו מאחרים.
ההמונים נהרו לראות את דרייבן בפעולה, וסיפורים על הופעותיו התפשטו במהירות.
ככל שהפופולריות שלו גדלה, כך גם האגו שלו שכבר גם ככה נפוח, דרייבן השתייך למרכז תשומת הלב.
עד מהרה, היקף שאיפותיו גבר על אוכלוסיית נוקסוס.
הוא החליט שיש להראות את המעשים המפוארים של דרייבן בכל העולם.