הלור של לולו

"הדרך הטובה ביותר בין שתי נקודות היא הפוך, בין לבין ואז מבפנים החוצה ומסביב שוב".
~לולו

ייתכן כי יותר מכל יורדל אחר, לולו חיה את חייה בקצב שלה. בצעירותה בעיר באנדל, היא בילתה את רוב זמנה בשיטוט לבד ביער או אבודה בחלום בהקיץ. זה לא שהייתה לא חברותית; שגרת היום-יום של העיר באנדל פשוט לא יכל להתחרות בעולם התוסס שבדמיונה. היא ראתה נפלאות במקומות אשר רוב האנשים התעלמו מהם. כך מצאה את פיקס (pix), רוח הפיה, כאשר העמיד פנים כי נלכד בקן ציפורים. דמיונה של לולו הציג אותה לפיקס והוא ניצל את ההזדמנות על מנת למשוך אותה אל עולמו. הוא הביא אותה אל ביתם הקסום של הפיות, אשר שוכן בגלייד (glade) שבקרחת היער. שם, המאפיינים הנוקשים של העולם החיצון- דברים כמו גודל וצבע- השתנו בתדירות גבוהה ובגחמנות ממש ככיוון הרוח. לולו הרגישה בבית בגלייד והחליטה להשתהות שם עם פיקס, מוקסמת מהמקום הקסום.

במהרה היא איבדה את תחושת הזמן. חייה בגלייד היו נוחים וטבעיים. היא ופיקס שיחקו במשחקי פיות יחדיו, אותם משחקים אשר נאמר לה כי אינם קיימים והיא הפכה לטובה במיוחד בהם.
הדבר הפתיע אותה כשאר נזכרה בפתאומיות כי הותירה את חייה הישנים מאחור בעיר באנדל.
לגלייד היה דרך להפוך לכל דבר שמחוץ לו להיראות כמרוחק וסוריאליסטי. לולו החליטה לבקר את ביתה הקודם, לשתף חלק מן הדברים הנפלאים אשר למדו, אך כאשר היא ופיקס חזרו, העולם השתנה. זמן, היא גילתה, היה מאפיין נוסף אשר התנהג בצורה שונה בגלייד,  ומאות שנים חלפו כאשר נעלמה. לולו ביקשה להתחבר מחדש אל התושבים של העולם החיצון אך לניסיונותיה היו תוצאות מצערות. היא הובילה את כל הילדים למשחק של מחבואים והפכה אותם באופן זמני לפרחים ובעלי חיים כדי להפוך את המשחק למעניין יותר, אך הורי הילדים לא העריכו את מאמציה. כאשר היורדלים  התעקשו שתעזוב את אדמתם, היא יצאה למצוא מקום תוסס ומלא קסם בו המתנות האלו לא רק יוערכו אלא גם יעריצו אותם.