הלור של נאמי

“I decide what the tide will bring.”
~ Nami

צעירה קשוחה משבט הווסטאיה (Vastaya) של הימים, נאמי (Nami) משתמשת במטה טיידקולר המיסטי שלה על מנת לעצב את הזרמים ולהגן על שבט המאראי (Marai) מסכנה. הראשונה מבני מינה לעזוב את האוקיינוס, להעז ולעלות אל היבשה, נאמי עומדת מול הבלתי יאומן בחריקת שיניים, נחישות והעזה.

בימים שממערב להר טארגון שוכן שבט ווסטאייה הידוע בשם "מאראי". לפני זמן רב, יצורי הים האלו גילו בקע שמחביא בתוכו חשכה נוראה אשר מחפשת להשמיד את כל צורות החיים.

במרכז הכפר, המאראי הניחו אבן זוהרת הידועה כ"אבן הירח" אשר נאמר כי היא נוצרה בקסם שמימי. האור התמידי והשמימי של האבן מגן על שבט המאראי מיצורים אשר זוחלים מהתהום. כל 100 שנים בערך, אור אבן הירח מתחיל להתעמעם. כאשר זמן זה מגיע, בוחרים זקני השבט את הלוחם האדיר ביותר שלהם ונותנים לו את התואר "מבשר הגאות".

על מבשר הגאות לצלול אל תוך החושך המקפיא של הבקע, לשרוד את האימה המחכה בפנים ולהביא את "פנינת התהום". אם יצליח במשימה, מבשר הגאות עולה אל החוף, שם ממתין לו נווד בוהק מפסגת טארגון עם אבן ירח בידיו לצורך החלפה בעד הפנינה.
זהו טקס הכרוך במאמצים רבים, אשר קובע את את גורלם של יצורים רבים ושומר את יצורי האופל באפלה.
בעבר, המאראי שלחו גדודים מאליטת הלוחמים שלהם לאסוף את הפנינה, אך הם למדו כי ככל שנשלחים יותר לוחמים, כך גם כוחם של המפלצות עולה. ממש כאילו הם ניזונים מאנרגיית הלוחמים. בזמן שצבא שלם יושמד בידי התועבות שבתהום, סייר יחיד, מצויד במטה טיידקולר אשר יכול לשלוט בזרמים, יכול להתחמק מהסכנות של המעמקים מספיק זמן כדי להימלט עם הפנינה.

מאז ומעולה רצתה נאמי להיות מבשרת הגאות. אך היא הייתה צעירה ופזיזה. נאמי היא לוחמת עזה הידועה בשבט המאראי בנחישותה העקשנית אשר הובילה אותה פעמים רבות לצרות.
בבגרותה, התעמעמה אבן הירח בפעם הראשונה מזאת מאה. נאמי החליטה לנסות את מבחן מבשר הגאות אך עקב פזיזותה, החליטו זקני השבט לשלוח את ראשו (Rasho), לוחם פיקח הידוע בהיותו רגוע בזמן קרב בתור מבשר הגאות שלהם.

ראשו (Rasho) צלל אל תוך מעמקי התהום. שבוע עבר ואחריו עוד אחד. חודש שלם חלף ועוד לא נראה זכר לשובו של מבשר הגאות של השבט. מבשר גאות עוד מעולם לא נכשל במשימתו.

זקני השבט המתינו והתווכחו ביניהם בזמן שאור אבן הירח הלך ונחלש, אך נאמי ידעה שמישהו מוכרח לקחת על עצמו את המשימה של מבשר הגאות בקרוב או שהכל יאבד.

ואם כבר, עדיף שזאת תהיה היא.

נאמי לקחה את מטה הבאט'י (Bathystaff) של אמה וצללה אל התהום. לאחר מספר ימים היא חזרה עם פנינה, עם מטה הטיידקולר ועם הבעה של אימה דוממת בעיניה.
למרות הזעם הרב על חוסר סבלנותה, זקני השבט העריצו את גבורתה ונתנו לה את התואר מבשרת הגאות.

נאמי עלתה אל פני הים ורכבה על הזרם לעבר החוף כדי לפגוש בהולך היבשה.

אך, נושא האבן לא נמצא. במקומו המתינה אישה זקנה על החוף.

האישה, אשר אבותיה היו עדים לטקס ההחלפה של מבשר הגאות האחרון, הסבירה כי אין בידיה אבן ירח. הדמות של הירח הינה הישות היחידה אשר מסוגלת להביא את אבן הירח, אך היא נעלמה מטארגון.

נאמי לא הסכימה לקבל את דברי האישה. היא נשבעה למצוא את הדמות ולהחזיר את אבן הירח. חיי השבט תלויים בכך.

באמצעות שימוש בכוח המיסטי של מטה הטיידקולר, נאמי יצרה בריכה נצחית של זרמי מים מתחת לסנפיריה והחלה את חיפושיה על האדמה.

בנחישות, מבשרת הגאות שחתה אל עולם חדש.  

Comments (1)

Leave a Reply

You must be logged in to post a comment.