הלור של קאסאדין
ישנו מקום אחד, בין הממדים ובין העולמות. לחלק זה ידוע בתור החלל החיצון, לחלק הוא לא ידוע כלל. לרוב, לעומת זאת, זה ידוע בתור הריק האינסופי. למרות שמו, הריק אינו מקום ריק, אלא ביתם של דברים שלא יתוארו, זוועות שלא נועדו להבנתם והשגתם של בני אנוש. אף על פי שהידע הזה אבוד בעידן המודרני, יש כאלה שגילו מבלי משים את מה שמעבר לו, והם לא יכלו לסגת לאחור. קאסאדין הוא יצור כזה. הוא היה בעבר גבר שהוכרח להביט בפניו של הריק האינסופי, וחייו השתנו לנצח לאחר שראה את אשר ראה. פעם היה חוקר של ידע אסור, הוא גילה שמה שחיפש היא אחר בתכלית. הוא אחד הבודדים שמצא את דרכו ל״איקאתיה״ העיר האסורה, ושרד כדי לספר את מה שעבר, באמצעות שאריות של רמזים בכתבי יד עתיקים.
בתוך עיר מתפוררת של סייקלופים, מצא קאסאדין סודות מהסוג שהוא לעולם לא יחלוק עם אחרים – סודות שגרמו לו לרעוד מפחד מהמראות והחזיונות שעתידים לפקוד אותו. כוחו של המקום איים לבלוע אותו שם לנצח, אבל קאסאדין לקח את הדרך היחידה שעמדה לרשותו על מנת לשרוד, הוא נתן לריק האינסופי להיכנס לתוכו ולמלא את ישותו. באופן נסי, הוא הצליח להתגבר על הדחפים הזרים שהלכו איתו, והוא קם מן האירוע כמשהו יותר מאנושי. אף על פי שחלק ממנו ממנו מת לחלוטין באותו היום, הוא יודע שעליו להגן על ולוראן מפני הדברים המאיימים שדופקים בדלת, שממתינים לפרוץ פנימה ולהטיל את יסורייהם על העולם. הם רק צעד אחד משם… לובשים את הצורה המתועבת המכונה צ׳וגאת׳.
אם תסתכל על הריק האין סופי, לא תוכל לבטל את זה כלאחר יד ולשכוח שראית את זה.
אם תסתכל על קאסאדין – הוא כנראה כבר שם.
