הסיפור של גנאר

"גנאר!!"
~גנאר

הג'ונגל הינו חסר רחמים לעיוורותם של השוהים בו. כל ענף שבור מספר סיפור.

צדתי כל יצור אשר יש ליער הזה להציע. הייתי בטוח כי לא נשארו אתגרים נוספים כאן, אך עכשיו התגלה אתגר חדש. עקבותיו כעקבות פיל עצום; ציפורניו כחרבות אימתניות. נראה כי יכול לקרוע אדם לשתיים. סוף כל סוף, צייד ראוי.

בעוד אני עוקב אחר פרסי ברחבי הג'ונגל, נגלה לפניי הנזק הרב שהוא משאיר אחריו. אני צועד אל
מעגל מעוות של עצים מרוסקים. האורגניזמים העצומים האלו עמדו ניצב בג'ונגל הזה במשך דורות, אך היצור העיף אותם הצידה כאילו היו לא יותר מקיסמים.

איך מסוגל יצור עם כוח שכזה להיעלם בכזאת קלות? ובכל זאת, למרות שהשאיר שובל אדיר של הרס, נותרתי לא מסוגל להניח את עיניי עליו. איך הוא מסוגל להופיע כהוריקן ולהיעלם אל הג'ונגל כטל הבוקר?

אני נרגש מציפייה כאשר סופסוף אתמודד מול היצור. ראשו יהווה פרס מרשים.

בעודי עובר דרך קרחות היער, אני עוקב אחר קול זרימת המים כדי שאוכל למלא את אספקתי שוב. שם אני רואה גוש פרווה קטן וכתום, רוכן, ממתין. אני מרגל אחריו ממרחק. דג קטן מתיז מן המים אל מחוץ לזרם והיצור זוחל לעברו וצולל בשמחה אל המים הזורמים. לשמחתי, אני מבין כי היצור הוא יורדל.  ועוד יורדל צייד!

פגישה היורדל מהווה סימן טוב. היצור יימצא. דבר לא יתחמק מפניי.

אוזניו הגדולות של היורדל נעמדות בעודו פונה לכיווני. הוא רץ על ארבע גפיו עם עצם בומרנג בידו, במהירות עוצר מולי ומתחיל למלמל.

אני מניע בראשי להערכה לכיוונו של היורדל הצעיר וממשיך קדימה בדרכי. אני חוצה את המסלול הקשה בקלות, מנסה למצוא כל סימן לטרפי. בעודי מנסה למצוא את ריחו, הסחת דעת. אני נבהל מקול צחוק מוזר. היורדל עקב אחרי. אני לא יכול לתת לו להפריע לציד שלי. אני פונה אליו ומורה את אצבעי אל המרחק. הוא מסתכל עליי בתמיהה. עליי להיות נחוש יותר, סימן טוב או לא.

אני פונה אחורה ושואג בחוזקה, הרוח מצליפה בפרוות היורדל והאדמה החלה לרעוד מתחתינו. לאחר כמה רגעים קצרים, הוא מפנה את ראשו  ועם מה שנראה כמו חיוך, הוא מחזיק את הבומרנג הקטן שלו. לא אוכל להתעכב יותר. אני חוטף את הנשק מידיו ומשליך אותו במקצוענות אל עבר עץ, בדרכו חותך את צמרת העץ. היצור פונה ומחפש אחר הנשק, מקפץ לו בטירוף.

אני בקושי מספיק לצעוד עשרה צעדים כשאני שומע שאגה שמרעידה אותי עד עצמותיי. הרעד המחריש של ריסוק אבנים וענפים נשמע מכל עבר. מלפני, עץ ענק מתרסק אל דרכי. נשק העצם של היצור בולט מתוך גדמו.

שאגה שלא מהעולם הזה נשמעת מאחוריי.

עשיתי טעות נוראית.  

Comments (2)

  1. יונתן לסרי

    החמוד הקטן הזה צייד?
    מדהים!?

Leave a Reply

You must be logged in to post a comment.