מערכה ראשונה – חלק ראשון
הייתי כאן למשך כמה שעות. חלק מהאנשים אולי ישתעממו לעמוד באותו המקום כל כך הרבה זמן, אבל יש לי את הכעס לארח לי לחברה. אני לא עוזב עד שאני לא מיישב את החוב.
הרבה אחרי חצות, הנחש סוף סוף מופיע.
הוא מופיע לפתע בתוך המחסן, משתמש באותו טריק ישן. אני טוען את השוטגאן שלי, מוכן לחסל אותו. אחרי שנים שביליתי בחיפושי אחרי הבן זונה הבוגדני הזה, והנה הוא סוף סוף, עומד למות מיריית הרובה שלי.
"טי אף" אמר גרייבס (Graves) "עבר הרבה זמן".
אבל במצבים כאלה, איכשהו, פניו של טוויסטד פייט (Twisted Fate) לא הסגירו את מה שהרגיש. לא פחד, לא חרטה, אפילו לא רמז של הפתעה.
"מלקולם! כמה זמן אתה עומד כאן?" שאל. החיוך בקולו של טוויסטד פייט הכעיס את גרייבס עוד יותר.
גרייבס היה יכול לירות בו כאן ולהשאיר אותו למות, אבל הוא לא רצה לעשות את זה. עדיין לא. לגרייבס עוד היה שאלות לשאול.
"למה עשית את זה?" שאל גרייבס, יודע שטוויסטד פייט יענה לו בתשובה מתחכמת.
"הרובה באמת הכרחי? חשבתי שאנחנו חברים" המילה "חברים" ליבתה עוד יותר את האש בקירבו של גרייבס.
"אתה נראה טוב כמו תמיד".
"תספר לי למה השארת אותי מאחור, או שהם יאלצו לגרד חתיכות מהפנים היפות שלך מהרצפה." אמר גרייבס. "עשר שנים בכלא! אתה יודע מה זה עושה לבן אדם?"
כמובן, טוויסטד פייט לא ידע. בפעם הראשונה, לא הייתה לו תשובה. הוא ידע שעשה לגרייבס עוול.
"הם עשו לי דברים שהיו גורמים לרוב האנשים להשתגע. כל מה שמנע ממני מלהשבר היה הכעס שלי. זה, והמחשבה על הרגע הזה, ממש כאן."
טוויסטד פייט סוף סוף מצא תשובה מתחכמת "נראה שהשארתי אותך בחיים, אולי אתה צריך להודות לי."
זה הוסיף עוד אש למדורה, גרייבס כעס, והוא בקושי יכל לראות. זאת הייתה התכנית של טוויסטד פייט, ברגע שגרייבס יתעוור מכעס, הוא יוכל להיעלם.
אבל גרייבס הכיר אותו טוב מדי. הוא לקח נשימה עמוקה והרגיע את עצמו, לפחות קצת.
"כמה הם שילמו לך בשביל לבגוד בי?"
טוויסטד פייט פשוט עמד שם וחייך "מלקולם, הייתי שמח לנהל את השיחה הזאת עמך, אבל אלה לא הזמן והמקום המתאימים."
כמעט מאוחר מדי, גרייבס הבחין בקלף מסתחרר בין ידיו של טוויסטד פייט. הוא מייד לחץ על ההדק.
בום!
"אידיוט!" קרא טוויסטד פייט "הרגע הערת את כל האי! אתה יודע של מי המקום זה בכלל?"
לגרייבס לא היה אכפת, הוא הכין את עצמו ליריה נוספת, ואז קלפים התפוצצו מסביבם. גרייבס ירה מבלי לראות בחזרה.
בום!
ואז, רק כדי לעשות את הדברים מעניינים יותר, חבורת פיראטים נכנסה למחסן.
"אתה באמת רוצה לעשות את זה?" שאל טוויסטד פייט, מכין עוד קלפים.
מבלי לדבר, גרייבס הנהן, לא היה לו אכפת מכל הפיראטים, טוויסטד פייט היה המטרה היחידה שלו. עוד ירייה נורתה. קופסא התפוצצה בדיוק איפה שטוויסטד פייט היה לפני שנייה.
'אני מאמין שהשותף הישן שלי מנסה להרוג אותי' חשב טוויסטד פייט.