הלור של מאלזהר

הרבה גברים השתגעו מקרני השמש היוקדות של שורימה, 

אך דווקא במהלך הלילה הצונן שפיותו של מאלזהר השתבשה.

מאלזהר נולד כחוזה עתידות, מבורך במתנת הנבואה.

 

 הכשרון שלו, גם בצורתו הגולמית והלא מלוטשת היה מובטח כאחד היתרונות הגדולים שיעמדו לרונטרה, אך הגורל תכנן לו מסלול אחר- הרגישות שלו לגלי החזיונות העכורים אפשרו לדברים אחרים ולא רצויים להשפיע על תת ההכרה שלו.

 

בחלומותיו במקום בו המעטה של ההפרדה בין הכרה לתת הכרה הוא הדק ביותר, הדבר המרושע שכן.

 

לזמן מה מאלזהר יכל להתנגד לשידולים ולדחפים אבל עם כל לילה שחלף הקול גדל יותר ויותר או שמא העמיק, עד שאיננו יכל עוד להתנגד לקריאות.

 

הוא התקדם למדבר ללא אספקה, כאילו נמשך מפיתיון של קסם מטעה. יעדו – ציביליזציה אבודה במזרח, ידועה מהכתבים העתיקים כאיק'אטיה.

מעטים האמינו שמקום כזה אי פעם התקיים, ואלו שהאמינו היו בטוחים שהחולות מזמן כיסו את מה שנשאר ממנה. 

 

כשרגליו של מאלזהר התחיל לכשול, הוא מצא את עצמו על כורע ברך בבסיסו של מצבה מוזרה ומתפוררת. מאחורי המצבה היו ההריסות המשונות של העיר החרובה ופסלים רקובים של אלילים אפלים ונוראים.

עיניו ראו את מה שאחרים לא יכולים לראות, ואת מה שאיש לא צריך לא לראות, מלאות בתמצית של הריק. 

 

החזיונות המתעתעים שלו של העתיד התחלפו עם הבטחות נצחיות של נפילת ואלורן כולה בידי יצורים מהריק..

עומד לבד, אבל לא באמת לבד באמצע החוליות המהדהדות, שבתוכו שורר כוחו של הריק בעצמו, ובזאת מאלזהר יצא לצפון למצוא את גורלו.

Leave a Reply

You must be logged in to post a comment.