הלור של קטרינה

מונעת על ידי אינסטינקטים רצחניים ועזים, קטרינה משתמשת בכישרונותיה כמתנקשת למען תהילתה של נוקסוס, ולמען המשך עליית משפחתה. בזמן שהלהט שלה מכוון אותה לעבר מעשים גדולים יותר, הוא יכול גם לעיתים להוביל אותה שולל.

כבר בילדותה, קטרינה הראתה יכולות טבעיות בכל הנוגע לקרבות. בתור בתו של גנרל גבוה בצבא הנוקסיאני, דלתות רבות היו פתוחות בפניה, אך היא סירבה לכולן על מנת ללכת בדרכו של הלהב. מאומנת בקפידה על ידי המתנקשים הטובים ביותר בנוקסוס, כאשר אביה הוא הטוב ביניהם, לא עבר זמן רב עד שקטרינה קיבלה את משימתה הראשונה.
המשימה שהם נתנו לה הייתה פשוטה להחריד: התנקשות בחייו של קצין דמאסיאני פשוט.

בזמן שהייתה בדרכה להתנקש בחייו של הקצין, צצה לפניה הזדמנות פז שלא יכלה להתעלם ממנה: הגעתו של גנרל דמאסיאני. קטרינה עקבה אחריו לאוהלו, הסיחה את דעתם של שומריו ושיספה את גרונו של הגנרל. מרוצה ממעשה הרצח המרשים שלה, היא נעלמה אל תוך הלילה. התרוממות רוחה של קטרינה התפוגגה ביום שלמחרת כאשר מטרתה המקורית, הקצין, הוביל את כוחו לעבר חיילים נוקסיאנים, אשר לא היו בכוננות קרב. למרות שהנוקסיאנים לחמו בגבורה רבה, הם ספגו אבדות קשות.

זועמת על טעותה, קטרינה יצאה בדרכה להשלים את משימתה המקורית ולהתנקש בחייו של הקצין. קטרינה חזרה אל המחנה הדמסיאני וריגלה אחרי הקצין, אשר היה תחת שמירה כבדה. היא הבינה כי כעת, התנקשות חשאית כבר לא הייתה אפשרות. קטרינה שלפה את להביה ונשבעה כי הקצין ימות, ולא משנה מה המחיר לכך. היא זינקה אל תוך הקרב, משחררת סופה של להבי פלדה. הלהבים הבזיקו אחד אחרי השני ופגעו בשומרים שהתמוטטו. כל שומר שנפל קירב אותה בצעד אחד יותר אל הקצין הדמסיאני. הלהב האחרון שזרקה החזיר לה את כבודה האבוד. מגואלת בדם ותשושה, קטרינה בקושי נמלטה מהכוחות הדמסיאנים. וחזרה אל נוקסוס אישה אחרת. צלקתה שהרוויחה באותו הלילה כעת משמשת מזכרת קבועה לכך שאף פעם אסור לתת לחמדנות לגבור על החובה.